רע"פ 5986/06, מלכיאל נ' מד"י
כב' השופט ס. ג'ובראן
25.07.2006
העובדות:
1. כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של ביצוע עבודות או שימוש במקרקעין ללא היתר, לפי סעיפים (א), 204(א) ו-208 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן: החוק), עבירה של אי-קיום צו הפסקה מנהלי, לפי סעיף 273 לחוק ועבירת אי-קיום צווי הפסקת שיפוטיים לפי סעיף 240 לחוק.
2. על פי כתב האישום, בנה המבקש, ללא היתר, מבנים שונים על מקרקעין והקים עליהם גן אירועים. בשנת 1999 הוצא כנגדו צו הפסקה מנהלי, אך הלה הופרה בצורה בוטה. בין השנים 1999-2000 ניתנו שני צווי הפסקה שיפוטיים כנגד המבקש, אולם האחרון הפר גם צווים אלו. בשנת 2001 הגיעו הצדדים להסדר טיעון, לפיו הורשע המבקש, על פי הודאתו, בעבירות לעיל. כן הוסכם כי יינתן צו הריסה למבנים והמבקש חויב לבצע את ההריסה.
3. צו ההריסה לא בוצע על ידי המבקש, אשר המשיך להפעיל את גם האירועים והגיש בקשות שונות להארכת מועד עיכוב ביצועו של הצו. ההארכה האחרונה ניתנה עד למועד כלשהו בשנת 2004, אולם צו ההריסה לא בוצע גם במועד זה. משכך, הוגש כנגד המבקש כתב אישום נוסף, אולם המבקש הצהיר כי על אף צו ההריסה אין הוא מתכוון להפסיק להפעיל את המקום.
4. מאחר והמבקש נמנע מלציית להוראות בית המשפט, הגישה המשיבה בקשה להטיל עליה את ביצוע צו ההריסה השיפוטי ניתן בעקבות הרשעת המבקש באישום הראשון. מאידך, הגיש המבקש בקשה דחופה להארכת המועד לעיכוב ביצוע צו ההריסה. בית המשפט דחה את בקשת העיכוב. על החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי, אשר דחה את הערעור. משכך, הוגשה בקשת רשות ערעור זו.
הבקשה נדחתה.
החלטה:
1. המבקש אינו חולק על תוקפם של צווי ההריסה אשר ניתנו בהסכמתו. אף על פי כן, לאורך תקופה ארוכה התעלם משורה של צווים מנהליים ושיפוטיים אשר הוצאו בעניין גן האירועים. המבקש המשיך להפעיל את גן האירועים, למרות שלא ניתן לו היתר כדין ותוך שהוא עושה דין לעצמו ושם ללעג ולקלס את הוראות בית המשפט.
2. אין זה ראוי ליתן למבקש ארכה נוספת, שעה שהאחרון עושה את הוראות בית-המשפט פלסתר, תוך שהוא מפגין זלזול כלפי חוקי התכנון והבניה ומפר בריש גלי את הצווים השיפוטיים להריסת המבנים שעל המקרקעין. בית-המשפט אינו רשאי להשלים עם התנהגות פסולה זו של המבקש, לבל ייצא חוטא נשכר.
3. התופעה של בנייה בלתי חוקית הפכה לרעה חולה במחוזותינו. מימדיה הרחבים של תופעה פסולה זו, שיש לעוקרה מן השורש, מגבירים את הצורך באכיפה יעילה של דיני התכנון והבניה ובפיקוח הדוק על בנייה ללא היתר. בהקשר זה, נודעת חשיבות רבה לביצועם של צווי הריסה במועד שנקבע לכך, זאת בכדי למנוע קביעת עובדות בשטח.
כב' השופט ס. ג'ובראן
25.07.2006
העובדות:
1. כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של ביצוע עבודות או שימוש במקרקעין ללא היתר, לפי סעיפים (א), 204(א) ו-208 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן: החוק), עבירה של אי-קיום צו הפסקה מנהלי, לפי סעיף 273 לחוק ועבירת אי-קיום צווי הפסקת שיפוטיים לפי סעיף 240 לחוק.
2. על פי כתב האישום, בנה המבקש, ללא היתר, מבנים שונים על מקרקעין והקים עליהם גן אירועים. בשנת 1999 הוצא כנגדו צו הפסקה מנהלי, אך הלה הופרה בצורה בוטה. בין השנים 1999-2000 ניתנו שני צווי הפסקה שיפוטיים כנגד המבקש, אולם האחרון הפר גם צווים אלו. בשנת 2001 הגיעו הצדדים להסדר טיעון, לפיו הורשע המבקש, על פי הודאתו, בעבירות לעיל. כן הוסכם כי יינתן צו הריסה למבנים והמבקש חויב לבצע את ההריסה.
3. צו ההריסה לא בוצע על ידי המבקש, אשר המשיך להפעיל את גם האירועים והגיש בקשות שונות להארכת מועד עיכוב ביצועו של הצו. ההארכה האחרונה ניתנה עד למועד כלשהו בשנת 2004, אולם צו ההריסה לא בוצע גם במועד זה. משכך, הוגש כנגד המבקש כתב אישום נוסף, אולם המבקש הצהיר כי על אף צו ההריסה אין הוא מתכוון להפסיק להפעיל את המקום.
4. מאחר והמבקש נמנע מלציית להוראות בית המשפט, הגישה המשיבה בקשה להטיל עליה את ביצוע צו ההריסה השיפוטי ניתן בעקבות הרשעת המבקש באישום הראשון. מאידך, הגיש המבקש בקשה דחופה להארכת המועד לעיכוב ביצוע צו ההריסה. בית המשפט דחה את בקשת העיכוב. על החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי, אשר דחה את הערעור. משכך, הוגשה בקשת רשות ערעור זו.
הבקשה נדחתה.
החלטה:
1. המבקש אינו חולק על תוקפם של צווי ההריסה אשר ניתנו בהסכמתו. אף על פי כן, לאורך תקופה ארוכה התעלם משורה של צווים מנהליים ושיפוטיים אשר הוצאו בעניין גן האירועים. המבקש המשיך להפעיל את גן האירועים, למרות שלא ניתן לו היתר כדין ותוך שהוא עושה דין לעצמו ושם ללעג ולקלס את הוראות בית המשפט.
2. אין זה ראוי ליתן למבקש ארכה נוספת, שעה שהאחרון עושה את הוראות בית-המשפט פלסתר, תוך שהוא מפגין זלזול כלפי חוקי התכנון והבניה ומפר בריש גלי את הצווים השיפוטיים להריסת המבנים שעל המקרקעין. בית-המשפט אינו רשאי להשלים עם התנהגות פסולה זו של המבקש, לבל ייצא חוטא נשכר.
3. התופעה של בנייה בלתי חוקית הפכה לרעה חולה במחוזותינו. מימדיה הרחבים של תופעה פסולה זו, שיש לעוקרה מן השורש, מגבירים את הצורך באכיפה יעילה של דיני התכנון והבניה ובפיקוח הדוק על בנייה ללא היתר. בהקשר זה, נודעת חשיבות רבה לביצועם של צווי הריסה במועד שנקבע לכך, זאת בכדי למנוע קביעת עובדות בשטח.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
